תמונות- : צילומי צבע לפרומו- טניה מכר. בגדי מופע- תמי וייס. תיאטרון קליפה מוביל מהלך שמסמן, כך נראה, שינוי בדרכו ושם דגש בעונה זו על אוצרות יותר מאשר על יצירה מקורית. בחודשי ספטמבר-אוקטובר עלו חמישה מופעים של יוצרים המזוהים עם תיאטרון קליפה לצד אמנים נוספים. ראיתי רק שלושה מופעים מתוך החמישה, אבל כבר התרשמתי שנעשו…
צילום: רגינה ברוקה אם כי שם העבודה החדשה של שרון אייל OCD מתייחס לתסמונת כפיה טורדנית קשה, דווקא בעבודה זו מצאתי פריצת דרך בעבודתה של אייל והתרחקות מכמה מאפיינים כפייתיים שדבקו בעבודותיה בעקשנות, והטרידו אותי בעבר, עד כדי ריחוק. דווקא בעבודה זו, במסגרת מאופקת של שישה רקדנים בלבד, השתחררה אייל מנוסחה שהאמינה כי דרכה…
photo: Gert Weigelt * note Hosted by the German embassy, celebrating 50 years of diplomatic relations with Israel, 'Ballet am Rhein Dusseldorf Duisburg' performed A German Requiem, by Martin Schlapfer. The work, based on Johannes Brahms creation, enjoyed large cast of about 40 well trained dancers, conveying Schlapfer's sensitivities. The tightly constructed requiem supplied a…
צילום: באדיבות יח'צ ללהקת המחול הקומפקטית 'בודיטראפיק' (Bodytraffic) שמקום מושבה לוס אנג'לס, יש קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית המקומית ומאז שקמה, הזמינה כמה עבודות ממספר יוצרים ילידי ישראל ובהם ברק מרשל וחופש שכטר שעבודותיהם נכללו ברפרטואר הסיור הנוכחי. כן נמצאת ברפרטואר שלה יצירה של גיא ויצמן ורוני חבר. את הערב פתחו שתי היצירות "הישראליות"…
צילום: באדיבות יח'צ להקת הבלט הלאומית של אורוגוואי קיימת כבר שמונים שנה ובחמש השנים האחרונות מנהלה האמנותי הוא חוליו בוקה, רקדן בלט קלאסי בעל מוניטין בינלאומי, מכוכבי ABT ,רויאל בלט ולה סקאלה. בערב הראשון של הלהקה בהיכל האמנויות בהרצלייה, פגשנו בלהקה מגובשת שזוכה לטיפול מקצועי קפדני. הלהקה הציגה רפרטואר שמרני אמנם, אך רובו –למעט החלק…
צילום; גדי דגון דרור ליברמן מעלה עבודה בבכורה במסגרת חמש בכורות של תאטרון 'קליפה' שמסמנות מאמץ מרוכז להתחיל עונה שתסמן את המשך הדרך לתאטרון שאיבד השנה, את דמיטרי טולפנוב, מייסד ושותף לכוריאוגרפית עידית הרמן. ליברמן משתלב מצוין ברוח המקום, שהוא אלטרנטיבי מבחירה, והכי קרוב בתפיסת העולם שלו לאוף, אוף ברודווי של פעם. כלומר,…
צילום: יח'צ דויד וומפאק ועבודותיו הם אורחים מבוקשים בלא מעט פסטיבלים, בזכות הגישה המקורית שלו לבמה, אופן תפיסת הגוף הפרפורמטיבי ושלל נושאים מלאי חומר נפץ בהשראת מעמקי התת-מודע ברמה הקמאית שמגרדים פולחן, הקרבת קרבן, הבניית תהליכי טראנס, החצנת מיניות וסוגי טאבו כולל קניבליזם. לא אחת הוא הולך מרחיק לכת ומותיר תחושה שאין לו גבולות, בעיקר…
צילום: יח'צ האורח הראשון של פסטיבל צוללן הוא ריימונד הוג, (Raimund Hoghe ), יוצר גרמני שנולד בוופרטל (1949) והחל דרכו כעיתונאי שהתמחה בכתבות פרופיל של יוצרים ידועים לצד אנשים מהשורה בעתון 'די צייט' ובמשך כעשור שימש כדרמטורג לתיאטרון המחול וופרטל של פינה באוש. רק אחר כך, בתחילת שנות התשעים פנה ליצור לבמה. מזה שנים…
צילום: גדיי דגון שדה המחול המקומי חיכה בסקרנות לבכורה של 'קאובוי', יצירתם של ניב שיינפלד ואורן לאור, צמד יצרים/מבצעים מוכשר ומצליח. עבודתם הקודמת, 'דירת שני חדרים' – בנייה מחדש של עבודה בת עשרים פלוס של ליאת דרור וניר בו גל, שהשפיע רבות בזמנו- הזניקה את הקריירה שלהם וזיכתה אותם בשבחים רבים. שם העבודה 'קאובוי' מעורר…
צילום: יבגני מטיבנקו מאחר וההזמנה לבוא ולצפות במחול מקצועי של גיל קרלוס הרוש, נראתה אותנטית על פניה, הופתעתי כאשר עלו לבמה שני תריסרי בנות צעירות ( ובן אחד) לבושושים במכנסי ג'ינס והחלו להתנועע, לרוץ ולקפץ ולהניף רגליים באופן ממושטר, אם כי ברוח אופטימית במיוחד. הנה הן, תלמידות ועולם המחול קורץ להם ולמזלן הטוב נפלה לידיהן…