Ayman Safiah from Debkka To Ballet

איימן סאפייה רוקד כל הדרך מכפר יסיף ללונדון ומשם מי ישער דרכו.

     
צילום: John Pridmore

 

אורה ברפמן

 

במסגרת תכניות 'מבט למזרח התיכון', איתרו לפני שנים ספורות כתבי ה- CNN נער בן 16 , בן למשפחה מוסלמית מכפר יסיף, כוכב להקת הדבקה המקומית, שהתחיל שנה קודם ללמוד בלט וחלם להיות רקדן, כוכב במה זוהר. הגיבור שהתווה לו את הדרך והחדיר לורידיו את החלום היה אותו  נער צעיר שגילם את מסע תשוקתו ומימושה ב'בילי אליוט', סרטו של סטפן דלדרי, שאיימן ראה בגיל 11. הסרט מספר על  נער צעיר בעיירת כורים באנגליה שראה שיעור בלט בסטודיו שכן והוא מחליט להחליף מסלול ומצטרף לכיתת בלט למתחילים יחד עם  כמה תריסרי ילדות קטנות.

הכתב כמוצא שלל, הכתיר את איימן בכתבה כ'בילי אליוט הפלסטיני', תואר שצוטט בכל ראיון שערך עם אמצעי התקשורת מאז וכאלה היו למכביר.

לפני זמן לא רב, נסעתי למרכז מחמוד דרוויש בנצרת כדי לצפות באירועי מחול במסגרת המהדורה הראשונה של 'פסטיבל מחול בינלאומי' בעיר, והראשון מסוגו שנערך ביוזמת אנשי מחול מקרב האוכלוסייה ערבית  ובתמיכת העירייה והמועצה הבריטית לתרבות.

אירועי הפסטיבל נפרסו על פני שלושה ערבים ובהם השתתפו מספר להקות  מנצרת והסביבה ובהם 'סאווה' שליד בית ספר למחול בשפרעם, בית ספר למחול מנצרת בניהולה של  שאדן, והתחלתלהקת מחול ותנועה בכפר יאסיף בניהולה של ראבעה מרכוס שמזה חמש שנים מוכר כרשאי ללמד 5 יחידות במחול לבגרות.

 היו גם מספר אורחים נוספים ובהם רקדן היפ-הופ בריטי בשם רוברט הילטון שמסתובב בעולם בתמיכת המועצה הבריטית לתרבות ומציג את  מרכולתו  שמתמקדת בסוגת 'דלות החומר' עם הרבה יותר מדי 'לוקינג' ו'פופינג' הכי בסיסיים. בערב שבו צפיתי לקחו חלק גם היוצר והרקדן הישראלי רועי אסף בדואט המרתק 'שש שנים מאוחר יותר', והוא נוגע ונוגה כשהוא רוקד עם הדר יונגר.  ביום שאחרי, התכנית כללה קטעים מתוך אגם הברבורים של עידן כהן.

האורח שכל העיר חיכתה לו הייה איימן (21) שהעלה סולו בסגנון אקספרסיוניזם לירי עם נגיעות רומנטיות ותועפות תשוקה ופאתוס. מבעד לגודש הרגשי שהציף את הבמה ניתן היה להבחין ברקדן בעל נוכחות לא מבוטלת ויכולות עם פוטנציאל.

לקח קצת זמן לתאם ריאיון קצר בחדר האחורי של 'פאטוש', אחד מאותם מקומות בעלי אופי בעיר התחתית.

איימן כבר בפגישה הראשונה בנצרת מכר לי את הכותרת המוכרת  ( הנה בילי הפלסטינאי הראשון וגו') ובכך איבד סיכוי שלכתבה זו תהייה כותרת כלשהיא.

ש. מתי התחלת לרקוד?

ת. " התחלתי כרקדן דבקה בלהקת כפר יסיף. דבקה זה ריקוד מאד גברי וספורטיבי. הייתי ממש טוב בדבקה והייתי סולן הלהקה"

ש. באיזה גיל?

ת. "הייתי בן שש. בערך בגיל 11 ראיתי את הסרט בילי אליוט וזה השפיע עלי מאד כי יש לנו אותו סיפור בדיוק. אחרי חוג דבקה הייתי נשאר להציץ לתוך הסטודיו לבלט שליד.  התחלתי להתחבא מאחורי הדלת בגמר החוג כדי שלא יראו אותי הבנים וכשהלכו, הצצתי לשיעורי הבלט."

ש. למה בהיחבא?

ת." ידעתי שזה לא לבנים". גנבתי משם את כל התנועות והתאמנתי עליהם כל יום בחדר השינה שלי, גם על ריקודים מהטלויזיה. ככה במשך ארבע שנים, עד שהגעתי לשלב שלא יכולתי להסתיר את זה יותר מאמי. הרי זה היה החלום שלי ולמה להסתיר אותו? אימא נכנסה יום אחד לחדר והסברתי לה שאני עושה בלט ושזה מה שאני אוהב, אבל ביקשתי שלא תספר לאף אחד.

ראבעה מרכוס הגיעה לראות מופע של בית הספר שבו ביקשו ממני לעשות ריקוד קצר והיא התרשמה ואמרה לאימא שלי שיש לי טכניקה גבוהה.  זמן קצר אחרי כן, היא הזמינה אותי להשתתף במופע שלה ואימנה אותי כמה שבועות. אבי שבא למופע שנערך באולם קריגר בחיפה, לא ידע  שאני משתתף וראה אותי על הבמה פתאום בסולו ולא בדבקה. לבשתי על הפנים מסיכה מאולתרת כי לא רציתי שידעו שזה אני, אבל בשלב מסוים קרעתי אותה והשלכתי אותה הצידה, השתגעתי לגמרי והתחלתי לעשות שינויים במקום, ועשיתי המון דברים חופשיים. ידעתי שיהודית ארנון בקהל. אמנם פחדתי, אבל גם רציתי לנצל את ההזדמנות ולהרשים אותה."

ש. אני מבינה שזה הצליח כי יהודית ארנון הזמינה אותך לרקוד בבית הספר שניהלה בגעתון.

ת. "אחרי המופע נפגשו והיא הייתה הסלב הראשון שפגשתי"

ש. איך הגיב אבא שלך?

ת. " אחרי המופע הוא בכה, הוא לא ציפה שדבר כזה ירגש אותו. פחדתי ממה שיגיד והופתעתי מהתגובה שלו. גם ראבעה דיברה אתו ומאז שניהם תמכו בי"

איימן התקבל לגעתון כשהיה בן 15 ונשאר בסדנא שלש שנים"

ש. איך הסתדרת?

ת. הייתי בחור יחיד בין 180 בנות ובמיוחד שהייתי ערבי, זה לא היה מצב רגיל".

ש. בנות כרכרו סביבך?

ת. " בשנה הראשונה התיידדתי עם המון אנשים. בשנה השנייה כבר רבתי עם כמה, כי יהודית, זה ידוע, אוהבת גברים, את הגוף, והיא נתנה לי תשומת לב רבה, כי עבדתי מאד קשה, לא בגלל שאני ערבי."

ש. זה בעיה?

ת. , כשערבים באים לראות אותי, הם ב קושי מגיבים ואומרים: לא הבנו את הבלט, יש ששואלים אותי על הגמישות, על בניית הגוף. היום מקבלים אותי. אולי 50% מקבלים אותי.

 קודם הם היו צועקים אחרי, צוחקים ממני כשעברתי בכפר, אבל הראיתי לכולם שריקוד זה קריירה, במיוחד בכפר יסיף.  אחרי שהראו בערוץ 2 כתבה עלי במסגרת כתבה על רקדנים צעירים היה רעש גדול בכפר. במשפחה תמכו בי ויהודית ארנון אפילו נתנה לי שיעורים פרטיים בסופי שבוע בסטודיו הקטן, בחינם, מכל הלב".

ש. רקדן ערבי גם אצלנו, וגם בארצות שכנות זה נדיר ביותר.

ת. " התפרסמתי כי אני ערבי ולא בגלל שאני רקדן כזה טוב, אבל הנה, מלכת אנגליה ראתה את הכתבה עלי בטלוויזיה והחליטה לתת לי מלגה לשלש שנים. המלגה שילמה את השנה השישית בגעתון ושנתיים בבית הספר שליד להקת 'רמבר' הידועה בלונדון. אולי מצא חן בעיניה שסיפרתי איך השפיע עלי הסרט האנגלי 'בילי אליוט' ושאני אוהב את לונדון."

ש. הצדקת את האנלוגיה, בילי בסרט הפך לרקדן מופלא וכוכב להקת מחול כמו זו של מת'יו בורן. אתה תהיה רקדן ברמה שלו?

"אני לא יודע" הוא אומר מהורהר. " היום אני חי בלונדון, עשיתי עבודות מחול פופולאריות, מיוזיקל וכל מיני פרויקטים. היום המבט שלי על מחול השתנה. פגשתי את ווין סליפ (Wayne Sleep ) [ בן 64, רקדן לשעבר ב'רויאל בלט' ובעל שיא שלא נשבר עד היום של תריסר צעדים זריזים בקפיצה אחת – entrechat douze-]

עשיתי אודישן לוידאו דאנס לרויאל בלט שבו משתתפים 80 רקדים וויין סליפ עושה כוריאוגרפיה בשיתוף עם דיויד הוקני, הצייר.

עכשיו אני עושה מיוזיקל , זה מעניין אותי יותר מאשר להיות רקדן בלט. כי זה גם משחק וגם שירה וגם ריקוד, הכל דברים שאני אוהב וחזק בהם. יש לי תפקיד במיוזיקל 'עולם חדש' שעושה ג'יליאן לין )  (Gillian Lyne . זה תפקיד אילם אבל יש לי גם דקה של שירה וזה הולך לברודווי ובשבילי זה משהו. אני חושב שזה ישנה את חיי. "

ש. איפה תהיה בעוד 10 שנים?

ת." תמיד חלמתי לרקוד בלהקה של מת'יו בורן, ב'אגם הברבורים' עם הגברים, שלו. לא יכולתי להתקבל ללהקה כי לא היה לי פספורט בריטי. הם הזמינו אותי לאימון אינטנסיבי של 3 חודשים וביקשו  שאחזור ואולי זה יפתר".

ש. מי הכוריאוגרף האהוב עליך?

ת. " יירי קיליאן."

ש. היית מוכן לרקוד עם ברטה ימפולסקי?

ת. לרגע יוצא איימן מאיפוס, השם לא נקלט וודאי לא ההקשר. משהבין, אמר: " בחברה שלי לא יראו את זה בעין יפה שאני רוקד בלהקת בלט רשמית של ישראל אבל אני נלחם אתם. בוודאי שאבוא אם אוזמן."