| SOCCUS- BY LIOR TAVORI, AT SUZANNE DELLAL, |
| Ora Brafman <ora.brafman@gmail.com> | Sat, Jan 10, 2026 at 1:53 PM |
| To: Ora Brafman <ora.brafman@gmail.com> | |
| במהלך נועז, לא צפוי, ליאור תבורי מבצע מהלך אחורה בזמן ובונה ערב חדש שנובט מיצירתו הקודמת- MARS. יצירה שהתבלטה בהאדרת יכולות פיזיות של קבוצת רקדנים הדוקה הנסמכת על דינמיות בוטה ומאתגרת, שאינה מוותרת על הישגים ויזואליים. בה העת, היא הותירה מרחב עם הומור דק, לצד שלל ביטויי עוצמה אנרגטיים. מנקודת מבטו של הכוריאוגרף, תוצר הערב מדגיש את המעבר ממאפייני עבודתו הקודמת- MARS, ליצירתו הנוכחית- Soccus (מהות ). תבורי מגיב בנחישות לשנות המעבר האחרונות בין שני חלקי הערב, המבטאים שינוי דרמטי, פנימי, והוא מתייחס אליהם כקטליזטור, שאיפשר לו לתרגם את המציאות דרך עדשות חדשות ומעצימות. בתקופה מורכבת, רבת שינויים מתגבשות תובנות חדשות. מתבהרת הדרך ושינויים פנימיים שנחוו בתקופה זו נתפסו כקרדינליים.תבורי מיטיב להתבטא ורבלית, ולא פחות מכך- בשפת הגוף. במקביל, לא מעט מרכיבים שאפיינו את עבודותיו הקודמות, נטמעו בשפה התנועתית שנבנתה והעמיקה עם הזמן..במקביל לשדה עמוס החוויות הקיומיות של השנים האחרונות מהקורונה ועד המלחמה הנוכחית שטרם הסתיימה, מתנהלת העצמה של רגשות במישור האינדיבידואלי . משקעי המציאות הנוכחית, באו הפעם לביטוי בביצוע של קבוצה בת ארבעה רקדנים. את הדימוי החורך הראשון, מנגישה הבמה האפלה שתחומה בארבעה פסי תאורה דקיקים של אור קר לבן, על בימת 'סוזן דלל' עולים ארבעה גברים בריצה וקופצים זה על גב השני במקצב סוחף. האחד חופן את מבושיו, השני מלטף את חזהו בתשוקה לריק והאחר עוצם עיניים, מסתגר בתוך תוכו. תוך רגע הם מכופפים את הגב מטה,ויחד הם נשענים על האגרופים. ברגע הבא הם צועדים אחורנית במעגל בין לבין יש הרבה דרכים להתחבר. לגעת. אחד הרקדנים אוחז בן זוג, חובק ומקפיץ אותו זקוף מעלה וברגע הבא, חברו כבר חבוק כשראשו מטה. ניכר שתבורי מנסה לחבר מנחי גוף מפתיעים המאפשרים לבטא תחושות פנימיות ולתת מסלול לרקדנים לחתור ולהתקרב אל נקודת מפגש רגשית, תוך שהוא סולל מעברים בין סצנות. באתנחתא שבאה בזמן, אחד הרקדנים מנסה לאלתר את הסולו פורץ הדרך הקאנוני של לי'ל באק ( 'מות הברבור' מוסיקה של קמיל סן סאנס, ועל הצ'לו: יו יו מה) . הביצוע של לי'ל נעשה על דמי-פוינט של הסניקרס, בסגנון ריקוד רחוב שמעודן עד כאב, ומדמה ציפה על אספלט בניגוד לקפיצות משולי ההיפ-הופ המקובלות במסגרת הז'אנר. לא בכדי שלושת הרקדנים יושבים עם הגב לקהל ומביטים, רגליים מקופלות לשמאלם והם צופים באילתורי חברם נאור וולקר בתפקיד הסולו. זו לא פעם ראשונה ש'מות הברבור' בהשראת ליל באק מבוצע על במה זו, ואף.בביצוע מרשים לא פחות. קטע שבנקל האפיל על קודמו, עלה לאחר סגירת המסך ופתיחתו, ובא לסמל שהמחצית השנייה מתחילה. הפעם נדלקו אורות אדומים עיליים, שהיטיבו להדגיש את תלבושות הרקדנים מגווני ארגמן עמוקים ועד ספיה. מאחר ועיקר הנושאים במחצית זו, שתכונה 'האדומה', עסקו הרקדנים בהדגשת הביטויים הרגשיים, החל בחיבוק, בהתקרבות, ובשלל ביטויים המשקפים כוונות עומק רגשיים. ארבעת הרקדנים חיפשו ולרב מצאו דרכים לבטא היטב את כוונותיהם. ובכל זאת בלטה התכונה סביב רקדנים שישבו במעגל ולפתע התרוממו על האגרופים בתנועות רכות ובגוף גמיש.. המוסיקה בפרק זה זרמה בלופ, כאילו הייתה עשויה חומר גמיש המונח פרוס ובשכבתו השניייה הוא ניזון מסאונד קצבי ומרטיט.. אחד משיאי הערב, היו דילוגי-גוף ארוכים כמרחפים מעט מעל פני הבמה במקביל לה, בביצועו של הרקדן הצעיר ג'ושוע סוטון, שהפליא לטווח קפיצות בסגנון טיל מונחה נמוך מעט מעל הבמה. בפועל, ג'ושוע משך את תשומת הלב לאורך המופע, בשל כישוריו ויכולת הבעותיו גם יחד. לקראת סוף הערב, התרחשה סצנה מורכבת של הרקדנים ומתוכם, מעומק הבמה נשלחה קפיצה שטוחה קדימה, לעבר קצה הבמה שנבלמה בחריקה וירטואלית, שנייה לפני שהקפיצה מקפיאת הדם, נבלמה. נשמתי נעצרה. לקראת סיום הערב וסיכומו, נראה כי ליאור תבורי אצר צבר לא מועט של 'תמונות' וכך הותיר בתחושת סיכום הערב תוצר בעל משקל, אוסף של מחוות מקוריות, קבוצה של רקדנים בעלי מטען אישיותי מגוון שנארגו בשקדנות כדי לאלתר ולבטא דקויות עומק רגשי במסתרי הלב. | |