מחול זה לא הייקו

ערב עשרה ריקודי סולו קצרים, סוזן דלל, 16.04.2024

אורה ברפמן.

זו מהדורה שלישית של ריקודי סולו שיוצאת לאור ביוזמתה וניהולה של נעמי פרלוב. חלק מהעבודות שהופקו בשתי המהדורות הקודמות, הוזמנו להופיע באירופה. כאן מקווים שגם השנה יגיעו הזמנות .

הערב מבוצע על ידי יוצרים בראשית דרכם, אם כי כמחציתם מבוגרים מהצפוי, אך יותר מכל בלט הגיוון -שלא לומר פער- ברקע המקצועי, במיומנויות הטכניות וכן במעטפת האישיות של כל אחד מהמשתתפים.

הקבוצה שנבחרה כמו הקודמות לה עברה תהליך סינון וזכתה בטיפוח אינטנסיבי מכל כיוון אפשרי ונכח ב: "כיתות אמן ומפגשי מנטורים אינטנסיביים… ללמידה ופיתוח נקודות מבט חדשות בתחום המחול".

לרשות כל אחד מהיוצרים לעתיד עמדו רק דקות בודדות לביצוע עבודת הסולו שלהם. משך התכנית עמד על שעה ואם ניקח בחשבון את המעברים, הכניסות והיציאות מהבמה ברי שלרקדנים היה כ2-3 דקות להתחיל ולסיים את עבודתם עליה עבדו חודשים.

זה נשמע מעט, אם ניקח בחשבון את משך בניית העבודה המקורית, הנסיון לשזור בה מרכיבי שפת מחול שאינם שחוקים, לקיים ארכיטקטורה יציבה שתכיל את התנועה ותהיה ערה לחלל שבו הקומפוזיציות ישיגו את האימפקט המירבי וכן לקבוע אחרי לילות לבנים איזו מוזיקה תלווה אותך.

לא הכוונה באיזה צעדים פתיחה אתה נוקט, אלא מה אתה רוצה להגיד לעולם, באמצעות התנועה, שהרי מחול הוא לא הייקו שאתה פותח בשבע עשרה הברות.

השלב הקשה ביותר הוא למצוא דרך להגיד את הדברים שבוערים בך ואתם אתה מתחיל , אלא מה אתה רוצה להגיד לעולם, שהריי נאמר כבר כי מחול זה לא הייקו.

השלב הקשה ביותר הוא למצוא את הדרך להעלות את המחשבות ולהעביר אותן לתנועה באופן קוהרנטי ומהודק, כי יש לך רק 2 דקות נטו להראות מי אתה, מה מניע אותך, מה מייחד אותך וזו הסיבה שאסור לך לבזבז, למרוח את הזמן. אולי זו הסיבה שחלק מהעבודות היו עדיין בשלב הסקיצות.

אמש, בהחלט היו רגעים בעלי עניין, לפעמים היו הפתעות כמו זו שהביא הצעיר בחבורה- דניאל בן עמי ( 22) שבחר להשמיע את מריה קאלאס שרה אריה מתוך 'נורמה' של בליני וחתך את הפלואו שלו עם מעללי היפ-הופ זריזים בתאום תחבירי עם השלם.

אציין גם את רותם ויינר צ'ייקובסקי ( 34) שהביא אינטנסיביות לכל מהלך, שמר על תנועה שכלתנית, מדוייקת עם רצפי מהלכים מסקרנים. אך את שלושת הכוכבים האולטימטיביים קטפה זו שמרגע שעלתה לבמה, האטמוספרה סביב החלה ליצר זרם חשמל וייחודה ניכר. מדובר ברקדנית שולמית אנוש ( 38) שהרחיבה את גבולות הגיזרה המחולית בערב זה בסנפירי השחייה שלבשה, בכישוריה, יכולותיה, ביצועיה וכו', ברובד האנין שבבסיסה, בהומור השובבי ששידך את הברבור מהבלט והאגם עם צפרדע המחפשת נסיך שינשקה, ככתוב.

עבודה מהודקת להפליא שניצלה כל שנייה כדי לקדם את הסצנריו שבנתה שולמית עבור עבודה רב-שיכבתית שכזו.