תערוכת צילומים אמנותיים של גדי דגון – גלריה ברוורמן פתיחה ב-19 ליוני, נעילה ב-31 ליולי.

אוצרת: נעמי אביב

גלריה ברוורמן מציגה תערוכת יחיד של גדי דגון שמלווה באופן בלעדי את עבודתו של אוהד נהרין ולהקת בת שבע, מאחורי הקלעים ועל הבמה, מזה 18 שנים.

צילום: גדי דגון

טכסט : נעמי אביב

"בעוד אצבעותיו של גדי דגון סוגרות את הצמצמים ומנמיכות את המהירויות, בעוד האור המוחזר מעור גופם של הרקדנים משרטט את רישום מחוותיהם בחלל הטעון ובעדשות המצלמה (ניקון, מ-85 מ"מ ועד 300 מ"מ), מילון חזותי מרשים כמו נפתח בתת ההכרה של הצלם. בעזרתו אלות הריקוד מתמזגות עם רפאי הצילום לכדי קליגרפיה חדשה, שלווה וסוערת לסירוגין (והרי גם בכוריאוגרפיה וגם בפוטוגרפיה מדובר בכתיבה או בהיכתבות), אותיות לא ידועות מחברות דימויי גוף מופשטים, מכשפים. ועדיין, חשוב לציין כי מדובר בצילום נטו. ללא עיבודים, ללא פוטושופ, ללא חיתוכים או ריטושים וללא תנועות מצלמה "קולנועיות".

"מתוך אמפטיה עמוקה עם אמני המחול ויוצריו שמבקשים בכל מופע להסיג את גבולות המחול ומגבלות הגוף, גדי דגון מפנים את רוח המחול וחורג כאן גם מהקיפאון המאולץ של הצילום בסטודיו וממשמעת הייצוג הנאמן (רצוי המיופה) והמתועל שכפה על עצמו הרבה יותר מדי שנים. מעתה, נראה כי הוא מופעל על ידי מוסיקה שונה."

"שפתו מגיבה בהתלהבות דתית לרוחות המחול הלופתות את הגוף ומצמיחות לו כנפיים".

"תצלומיו מנכיחים את הריקוד שלו, את דגון שרוקד בעקבות הנוכחויות החמקמקות, רוקד את עקבות הגוף המופיע על במות וחולף כהרף, את התנועות הרודפות ונרדפות, ההודפות כל ניסיון לתפסם, בלתי ניתנות לתרגום, להעתקה."

 

"דגון מבצע באמצעות המצלמה דקונסטרוקציה מופלאה של המחול. הגוף הרוקד מעלים את עצמו תוך כדי הריקוד ומערים בכך על התשוקה לייצגו. הגוף המציג ומייצג את עצמו בריקוד נמצא תמיד על סף פיזור עצמי. כלומר, הריקוד הוא סוג של חזרה תמידית לקראת המוות. הגוף נשאר בסביבה אבל הריקוד נעלם. מזל שיש צילום."

 

 

תערוכה נוספת של דגון מוצגת בימים אלה במסגרת פסטיבל RED (פסטיבל המחול של רג'יו אמיליה), המפנה השנה זרקור אל יצירתו של נהרין, ומחול ישראלי, במסגרת חגיגות 60 לישראל.