צילום באדיבות יח'צ לבאים בשעריו של שבוע המחול חיכתה תכנית גדושה שבה לא מעט פעילויות חוץ, סדנאות, פאנלים, תחרות מחול בינלאומית ולא מעט הופעות אינטימיות באולמות שונים ברחבי העיר, בניהולם האמנותי של עפרה אידל ורובי אדלמן. כמדי שנה, הגיעו כמה עשרות אורחים מהתחום ממדינות שונות, ולמרות החששות, מרבית אלה שאישרו את בואם, לא נסוגו בעקבות…
צילום: גדי דגון התמונה האחרונה בסולו המושגי של ענת גריגוריו, היא, שכולה משוחה בצבע, מתעטפת תוך גלגול ביריעת נייר ארוכה שעליה הטבעה של צבעים שציירו עליה הצופים. היא עטופה כולה וכלואה בנייר והזכירה לי את הסיפור של אמן האוונגרד הגרמני ג'וזף בוייס שנהג לספר כי אחרי שניצל ממות כאשר מטוסו הופל מעל קרים, תושבים טטארים…
Come Jump With Me צילום: גדי דגון שם העבודה של יוסי בגר ועודד גרף 'בוא קפוץ אתי' מרפרר למשפט דומה מתוך אחת העבודות הידועות של פינה באוש- 'בוא, רקוד אתי' ( בגרמנית). גם פה וגם שם- ההזמנה למחול לצד ההזמנה לקפוץ (למים? מהגג? ) – הרבה פחות נאיבית ונעימה. בשתי העבודות הקריאה הזו לפעולה…
צילומים באדיבות הפסטיבל מהדורת הפסטיבל הנוכחי עמדה בסימן חגיגת המהדורה העשרים, אחרי שלושים שנים להיווסדו. אי ההתאמה בין המספרים נובע מכך שבתחילה התקיים הפסטיבל מדי שנה ורק החל מ-1993 הוא נצמד למתכונת דו-שנתית, ואילו אני מלווה אותו ברצף משנת 1999. זה לא פסטיבל גדול היקף אבל בגישה האקלקטית שהוביל, אפשר היה בכל פעם להיחשף לדברים…
צילומים: תמר לם, גדי דגון, אורה ברפמן מסגרת הרמת מסך נחשבת לפרויקט הדגל עליו גאוותו של משרד התרבות והספורט שהגה אותו. השנה, חוגגת מסגרת זו עשרים שלש שנים להיווסדה. אוצר המהדורה בשנה שעברה היה איציק ג'ולי. בחירת הכוריאוגרפים וכן איכות עבודותיהם ב'הרמת מסך' שבניהולו, זכו לביקורות צוננות במיוחד, יותר מכל מהדורה קודמת שזכורה לי.…
צילום: מאיה אילטוס, אייל לנדסמן להקת 'הבלט הישראלי' מנסה להתאושש מתקופה רצופת זעזועים בעקבות חילופי הנהלות אמנותיות מאז שברטה ימפולסקי, מייסדת הלהקה הוותיקה, התבקשה לסיים את תפקידה לאחר 45 שנות פעילות. הגוף המנהל התלבט רבות בטרם מינה את עידו תדמור לתפקיד ותמך בו ובאג'נדה האמנותית שלו בפומבי. תדמור, עסק בניסיון להצעיר את הקהל ולידד את…
צילום: ארהל'ה הצמצם הבוער. עידית הרמן-התפוזים במסגרת חמש בכורות שמעלה תאטרון קליפה, באוצרות עידית הרמן, המנהלת האמנותית של התאטרון, מעלה אריאל ברונז מופע יחיד. במהלך השעה מעלה הפרפורמר מהלך ערמומי חתרני. בשלבי ההתחלה הוא מגלם צעיר מאופק ודי חלקלק, משהו דמוי סרסור שמתחזה לחנון לא מזיק. הוא לבוש בחליפה בהירה ונעליים תואמות, כותונת בגוון מעט…
צילום: רוסלו שמריה תמר בורר, מבכירי היוצרים העצמאיים ובין הוותיקים שבאמני תיאטרון התנועה. בעבודתה הנוכחית היא מבססת עוד יותר את שפתה הייחודית שנבנתה נדבך על גבי נדבך במהלך שנים. שפה שהולכת ונעשית צלולה וממוקדת ונזקקת אך במעט לאביזרי במה שנבחרו בקפדנות יתרה כדי לאפשר לה לבצע את העבודות למרות המגבלה הגופנית שבעקבותיה איבדה בורר את…
תמונות- : צילומי צבע לפרומו- טניה מכר. בגדי מופע- תמי וייס. תיאטרון קליפה מוביל מהלך שמסמן, כך נראה, שינוי בדרכו ושם דגש בעונה זו על אוצרות יותר מאשר על יצירה מקורית. בחודשי ספטמבר-אוקטובר עלו חמישה מופעים של יוצרים המזוהים עם תיאטרון קליפה לצד אמנים נוספים. ראיתי רק שלושה מופעים מתוך החמישה, אבל כבר התרשמתי שנעשו…
צילום: רגינה ברוקה אם כי שם העבודה החדשה של שרון אייל OCD מתייחס לתסמונת כפיה טורדנית קשה, דווקא בעבודה זו מצאתי פריצת דרך בעבודתה של אייל והתרחקות מכמה מאפיינים כפייתיים שדבקו בעבודותיה בעקשנות, והטרידו אותי בעבר, עד כדי ריחוק. דווקא בעבודה זו, במסגרת מאופקת של שישה רקדנים בלבד, השתחררה אייל מנוסחה שהאמינה כי דרכה…