De De Dance Group (Israel) Wee (Germany): 'Berlin Jaffa Back and Forth'. Suzanne Dellal, March 27
'ברלין יפו הלוך ושוב'- להקת דה דה ( ישראל) ולהקת ווי ( גרמניה). סוזן דלל, 27 במרץ, 2011.
צילום : איתי בזל
אורה ברפמן
שיתוף הפעולה המיוחד ויוצא הדופן במהלך כמעט עשור בין הקבוצה הישראלית דה דה דאנס שהקימו בזמנו שני יוצאי להקת 'בת שבע' עמית גולדברג ויערה דולב לבין עמיתיהם בברלין, קבוצת ווי, הניב את הגירסה הראשונה של ברלין-יפו שהכילה מימד נסיוני, פרינג'י, בנסיון לשמר חוסר ליטוש כערך.
גם צילומי הוידאו הישירים המבקשים למצוא משמעות בפינות העירוניות היותר בנאליות, לא ביקשו להעביר מסר, אלא יותר הלכי רוח של מבט משוטט, אקרעי כמעט שמערב חוץ ופנים, מרחב ציבורי עם האישי באופן כמו מאולתר, כמו לא מודע, כמו חובבני. ובמידה מסוימת, כך אכן היו פני הדברים. אבל הכישרון והאינטואיציות הבלתי אמצעיות שידרו עניין ויושרה פנימית, חומרים לא רעים כמצע ליצירה.
בינתיים כל אחד מהצדדים התרכז בעיסוקיו השוטפים, אבל הקשרים נשמרו והיו מפגשים לפרקים.
ועכשיו, הם מעלים גירסה מחודשת שכוללת את מרבית הקטעים שראינו בגירסה הראשונה, אך בלבוש חדש, עם עיבודים מעמיקים יותר, עם הרבה יותר קטעי מחול, עם קטעי וידאו מעודכנים, עם קבוצת רקדנים גדולה יותר ומאד מיומנת.
העבודה הנוכחית 'ברלין יפו הלוך ושוב' היא עבודה משובחת שנארגה ביד בטוחה יחד מפיסות שרקחו כמה יוצרים ומישהו חייב היה להפוך את זה ליחידה שיכולה להכיל את שונותן של כמה וכמה טביעות ידיים.
הקרדיט לערב הוא של יערה דולב ועמית גולדברג ושותפיהם דן פלג ומרקו וייגרט יחד עם סאמר אולריקסון ונורה האגנייר וכן שותפים הרקדנים: נועה שביט, מיכל גימלשטיין, עדי אלזם ונועה גימלשטיין.
מבנה העבודה, כאמור, בנוי מקטעי מחול וקטעי וידאו שלובים זה בזה שמתפקדים הן כמעבר והן כאמירות עצמאיות במדיום אחר. מידת הרלוונטיות שלהם נמצאת במושאי הצילום ובמבט האחר שהם מספקים, שתפקידו להביא לקידמת הבמה התרחשות שמקורה מחוץ לבמה. כאילו מדובר ב"אחורי קלעים" של דמויות שהכרנו על הבמה. במצלמה חובבת התקריבים מתגלים רגעים אינטימיים, אפילו תוך משפחתיים של עמית ויערה וילדם. במציאות שמחוץ לזירת הבמה מתגלות פנים אחרות, שלא באות כדי לחזק את הפרסונה הבימתית, אלא מבקשות מקום לצדם.
מחיקת החיץ בין שני מרחבי הקיום, נדירה יחסית ודורשת יד רגישה, וחוש מידה שהפגינו יוצרי הוידאו- פלג וויינרט.
תשעה הרקדנים שבאו מתוך שתי הלהקות, הצליחו לתפקד יחד כאנסמבל מגובש, מלוטש, שתענוג היה לצפות בו. בחומרי התנועה היה יופי ואיכות ובכל אחת מהסצינות הקבוצתיות בלטה נוכחותה של יערה דולב שמקרינה אישיות בימתית ייחודית עם שקט פנימי מרשים. לכן היה במיוחד משעשע לראות את קטע הוידאו שבו פניה מצולמים ולאט לאט נפתחים ונחשפת דמות הרבה יותר מורכבת, משטתה עד מצחיקה, מודעת לעצמה .
היו בערב קטעים מצוינים ומעניינים מבחינה תנועתית שזכו לביצוע מעולה ובהם קטעי סולו קצרים וגם לא מעט דואטים. אחד מהם היה דואט שנרקד בהילוך איטי על 'הללויה' של ליאונרד כהן והקרין ערגה ובדידות ובו שני בני הזוג מרימים אופקית זה את זה. אחד הפבוריטים שנשאר מהגירסה הראשונה הכיל את הדואט של פלג וויינרט עם שתי תיבות קרטון גדולות מידה שהיו השותף השקט לדואט.
השניים כבר כל כך מיומנים ומשופשפים, שנדמה שהם כבר נושמים יחד. זו עבודה משעשעת ומפולפלת שמעלה במהלכה לא מעט חיוכים על שפתי הצופים.
בחלק מהקטעים הקבוצתיים, צץ מבין התפרים קורטוב או שניים של שפה נהרינית למהדרין וקשה היה להתעלם מאותה סצינה עם כסאות עץ מתקפלים ואופן השימוש בהם מבלי להזכר ב'אחד מי יודע', ושורה רוחבית של רקדנים שהזכירו סצינה מ'וירוס'.
נדמה שלא נעשה נסיון להסתיר את מקור ההשראה, אלא להשתמש בו כנקודת מוצא לפיתוח מקורי.
בסיכומו של דבר היה זה ערב מהנה ביותר שהצביע על נוכחות כישרון רב ויכולות מרשימות הן בצד הביצועי המשובח והן במחול עצמו, בעבודה הקינטית המגובשת, בעריכתו הדרמטורגית הנבונה ובחותם האסתטי הברור.
לצערי הלהקה לא שומרת על נוכחות קבועה ויציבה בשדה המחול המקומי מסיבות שונות ובהם תמיכת-חסר לא מוסברת, וחבל.
[ad]