הצצה מוקדמת: פסטיבל ישראל- חטיבת המחול.

א. ברפמן

כפי שהורגלנו בשנים האחרונות, גם השנה חטיבת המחול בפסטיבל ישראל היא הקטנה מבין אמנויות הבמה האחרות. הפעם נבחרו שלש להקות זרות של יוצרים בעלי שם שלא ביקרו כאן מזמן- ביל.טי.ג'ונס, שן ווי ואקרם קאן ואליהם מצטרפת להקה אחת פופולרית שאמורה למשוך קהל רב דורי ורב תרבותי. את המשבצת הזו ממלאת השנה להקת 'טנגוקינסיס' בניהולה של אנה מריה סטקלמן שביקרה בישראל לפני 17 שנים. זו להקה טובה מסוגה ומבוססת על כך שהמוסיקה של  פיאצולה כבר עושה חצי מהעבודה, עוד לפני שהרקדנים סרגו יחד את רגליהם, כמקובל בסוגה זו. ולסרוג הם יודעים.

בתכנית האמנותית גופא שלושה יוצרים שמספקים אקזוטיקה בין השורות. הראשון הוא שן ווי, כוריאוגרף מוכשר יליד סין שבסיסו בארה'ב מאז אמצע שנות התשעים, הוא מהיוצרים המבוקשים כיום ברחבי העולם בזכות השפה הייחודית שלו ואיכותה האסתטית של עבודתו שאינה גולשת להתיפיפות גרידא.  ווי ולהקתו העלו בעבר בישראל את 'פולחן האביב' , אחת מיצירותיו היותר מבוקשות, במסגרת פסטיבל ישראל ב -2004 .

בביקור הנוכחי מעלה ווי את Re, יצירה בת שלושה פרקים שאת האחרון שבהם העלה שן ווי רק לפני חודשים ספורים. היצירה שואבת מנופיהם הקונקרטים והתרבותיים של טיבט, אנגקור וואט וסין העתיקה והעכשווית. ווי גם עיצב את הסט, תלבושות ואיפור הרקדנים. 

חביב קהל נוסף הוא אקרם קאן, רקדן אנגלי ממוצא בנגלדשי שהתמחה בריקוד הקאטאק ומזה שנים שהוא עוסק בחיבור בין קטאק- אחת מדיסיפלינות המחול ההודי המסורתי, שמקורו בדרום המדינה- למחול העכשוי המערבי. קאן עורר עניין רב גם בערבי הסולו שלו ושיתופי הפעולה שלו עם ראסל מאליפנט, סידי לארבי צ'רקאווי וסילבי גיים. 10 שנים חלפו כבר מאז הופיע קאן בישראל במסגרת דאנסאירופה 2001. עכשיו הוא יעלה את Gnosis   , יצירה המבוססת על אחד מסיפורי האתוס העתיק של המהבהראטה המספר על לה גאנדרי הקושרת את עיניה שלא לראות, כדי להצטרף לבעלה העוור.

גם השלישי בחבורה לא היה כאן מזמן, מאז סיורו השני בארץ (בפסטיבל ישראל) ב-1994, וזה הכוריאוגרף האמריקאי ביל.טי.ג'ונס שיעלה כאן בביקורו השלישי את סרנדה/הצעה , מחול שבודק את מקומו של אברהם לינקולן בהיסטוריה החברתית של אמריקה. ג'ונס הוא ספק הגוון הפוליטי והאקזוטיקה האלטרנטיבית לתרבות הקנונית השמרנית האמריקאית.  מאז נפטר בן זוגו ושותפו האמנותי, ארני זיין לפני יות ר מעשרים שנה, ג'ונס רואה עצמו משוחרר עוד יותר מכבלי הפוליטיקלי קורקט ומסרב להחביא נושאים מתחת לשטיח, ראה גישתו לסוגיית האיידס שהמית את בן זוגו, והתיחסותו לפוליטיקה של הגוף. 

השנה, מסתמנת בחירה נבונה מהרגיל, אם כי היא לוקה בצמצום יתר.                                                           

כמו כן יעלה הפסטיבל חטיבה המוקדשת לעבודות קודמות של נעה ורטהיים בביצועה של להקת המחול 'ורטיגו', שיסדה עם בן זוגה עדי שעל. הלהקה תבצע בשבוע האחרון של מאי שלוש יצירות של ורטהיים: "לידת הפניקס", "רעש לבן" ו"מאנא", עבודתם האחרונה שבכורתה התקיימה במסגרת 'הרמת מסך'.

[ad]