שוליים צרים 5

גבי אלדור

ימי הקיץ ארוכים לא רק משום שזהו חוק הטבע, אלא משום שתנועותינו משתהות, והדרך למשל אל  המקרר ארוכה יותר מאשר בימים אחרים, וכך גם מבט הופך לבהיה, כאילו גם העין עייפה מלרדוף אחרי תנועות העולם. ולכן מבט משתהה על עלה רוטט ברוח מספק כמו לראות אדם רוקד.

 במחקרי עברתי לגור עכשיו בוינה בתחילת המאה. קריר שם, וקרירות גם נושבת מדפי ספרים ומאמרים. ואני עוקבת לאיטי אחרי אחד הנושאים המענינים שנחשפים בכתיבה על  מרגלית אורנשטיין, זו שבאה מוינה ב1921 לפלשתינה א"י.

 שוב ושוב אני נתקלת בשם משה פלדנקרייז  במכתבי שושנה ויהודית, בנותיה,  ויש גם דרישות שלום ממנו לבנות המשתלמות, ונראה ששמו שזור בחייהן לכל אורכם.

 פלדנקרייז היה תלמיד של מרגלית. מרגלית היתה תלמידה של דר" בס מנסנדיק האמריקאית, שיצרה את הגימנסטיקה הפונקציונלית, והצליחה מאוד בוינה וגרמניה. היא היתה תלמידה של גב' סטבינס, גם אמריקאית, תלמידה של מקקיי שניסחה את  התיאוריה של דלסארט, מוסיקאי, זמר וחוקר צרפתי ופירסמה בשנת 1885 את "שיטת דלסארט של ההבעה" שהרעיון המרכזי בו הוא חיבור החוויות הרגשיות של השחקן לסט של מחוות ותנועות המבוססות על תצפית מקיפה שלו עצמו על החויה האנושית. הוא יצר מילון תנועתי שהצליח ברחבי העולם-  אף שבהמשך לא הובן כהלכה ונעשה מודל לתנוחות המוגזמות של המולדרמה והאופרה.

 כה גדולה היתה השפעתו שהפך לאופנה.  אפשר למצוא, כך קראתי, צלחות דלסארט ונעלי דלסארט, כמו מותג עכשווי .

. מה יפה בכל ההשתלשלות הזו? שמה שנראה לנו חדיש ומהפכני ביחסי גוף נפש הוא בן כמאתיים שנה, ובין לבין מציץ שמו של פרנקל, שאלכסנדר הושפע ממנו , הוגה חשוב שתורתו לא זכתה לפירסום עולמי אך הוא השפיע רבות על כל מחדשי היחס לגוף, מגלי תכונותיו והאמונה ביכולת השיפור העצמי הגלומה בו.

  ומה שעוד יפה -איך החוט הזה מתגלגל, הולך ונמשך לארץ ישראל, ואיך כוח המחשבה עצמה יש לה יכולת להשפיע על הגוף, ומה שפלדנקרייז פיתח עבר גם ברחוב  אחד העם 42 וקיבל שם השראה וחיזוקים. 

 ופלדנקרייז, ידיד המשפחה, כותב לשושנה המשתלמת בברלין בשנת 1931- אל תפסיקי לרקוד.  לימים נעשתה תלמידתו הנאמנה.

 זה אם כך מין ריקוד של המחשבה האוספת לה  בני זוג למחול, והם הולכים וסובבים בעולם, וכאשר חושבים עליהם לפתע הנשימה נעשית עמוקה יותר וכמה כיווצים משתחררים והאיזון, אוה, האיזון, לאט מוצא את מקומו מחדש.

[ad]