צילום באדיבות יח'צ
להקת ASFB היא להקה רפרטוארית שקיימת כבר מעל עשרים שנה. מסיבות שונות, כלכליות בעיקר, היא מקיימת שני מרכזים שותפים. האחד באספן קולורדו והשני בבירת ניו-מקסיקו, סנטה פה.
לאט זכתה הלהקה במוניטין משום שהקפידה לבחור רקדנים טובים וגם משום שהתעקשה להשתמש באמצעים שעמדו לרשותה, כדי להזמין כמה מטובי הכוריאוגרפים ובהם פורסיית וקיליאן, שייצרו עבודות במיוחד עבור הלהקה. זאת, כדי להעשיר את הרפרטואר ולשמור על קשר עם עולם המחול האירופאי, אליו נשאה את עיניה.
זהו ביקרה השני של בלט אספן סנטה פה בישראל והפעם הם מעלים שלש עבודות של כוריאוגרפים עכשוויים: יורמה אלו,( Jorma Elo) אלחנדרו סרודו ( (Alejandro Cerrudo וקייטאנו סוטו (Cayetano Soto ).
את הערב פתחה היצירה 'הבזק ראשוני' של הכוריאוגרף הפיני המצליח יורמה אלו , לצלילי המוסיקה הזכה של סיבליוס, בן ארצו . העבודה היא שילוב די נפוץ של רוח המחול העכשווי עם לא מעט עקבות של סוגות שמצייתות לכללי סגנון התנועה, עם דיפות לקווים ארוכים שנמשכים לאופק בגוף מוחזק היטב. עם זאת, בתוך המגע האישי של יורמה אלו מתקיימת מידה רבה של פתיחות לצד תפיסות שמרניות.
אלחנדרו סרודו העלה עבודה שהוזמנה במיוחד ללהקה בשם 'רוח חרישית', וזו השרתה על הבמה דינמיקה חדשה עם שפה מקורית שבין מרכיביה מנחים ומחוות גוף שונים שפתחו צוהר לצדדים של הרקדנים, שלא נראו עד שלב זה. כמו כן, ניתן היה באמצעותם לגלות באותה מידה, גם יוצר מוכשר.
בחלק מהתמונות היותר מעניינות נכללו אופני השתנות נעימי מראה של קומפוזיציות, לצד מספר דואטים בעלי ייחוד אישי עם נגיעה פואטית. 
את העבודה האחרונה בערב זה, סגרה 'אומא רוחו', יצירה של קייטאנו סוטו שמשמש ככוריאוגרף הבית של להקת בלט אספן סנטה פה. מתמונת הפתיחה שהפתיעה בגודש האדום-לוהב ישר לפנים, כבר היה ברור שהעבודה מגלמת ציפיות גבוהות מצד הלהקה, בתקווה שתהפוך ל'עבודת חותם' רב עונתי, במתכונת 'התגלויות' ('Revelations') של אלוין איילי, שעלתה בבכורה בשנת 1960, כשאלוין איילי היה בן פחות משלושים. 'התגלויות' הייתה היצירה הנועלת כל הופעה שהעלתה הלהקה – יש לזכור שלהקתו של איילי זכתה לפופולאריות חסרת תקדים- גם אחרי פטירתו של איילי וכך, עד היום, במשך חמישים ותשע שנים.
על במת ההיכל בהרצלייה, התחממו הרקדנים לצלילי קולאז' מוסיקלי פופוליסטי מהגורן והיקב שהורכב בעיקר מלהיטי-עבר דביקים במקצב לטיני כגון: 'perhaps, perhaps, perhaps' ', או נעימה מסרטי המערב הפרוע . לא ברור אם הייתה זו השפעת הענטוזים המודגשים שהרקדנים התבקשו לבצע או מסיבה אחרת, אך כל הרקדנים עברו לחפון את במבושיהם בסגנו מייקל ג'קסון, רק ללא 'הליכת הירח' שלו. היום? בתזמון כה אומלל, אחרי שיצא הסרט המחושף את התנהגותו הלא ראויה עם שורה של ילדים וצעירים.
העבודה של סוטו אמנם עשויה במיומנות, אך כורעת תחת עודפות מאומצת שמבקשת להתחבב על הקהל. המימד המתחנף, משלם ברדידות עם תוצר במשקל קל. קל מדי, בעוד שלהקת הרקדנים מסוגלת בנקל להגיש מחול בעל עמוד שידרה, עם חומרים מאתגרים ומורכבים יותר. החמצה.