צילום: יח'צ
הפעם, הגיע אנחל בראנה עם שישה מוסיקאים, זמרת וחמישה רקדנים שהתלוו אליו. התכנית הנוכחית שונה משתי התכניות הקודמות שאתן ביקר בארץ ונדמה שעכשיו אנחנו מכירים אותו הרבה יותר טוב- רקדן בעל קסם ואישיות בימתית אינטנסיבית גאה ביותר, רגיש למוסיקה, ואמן 'חוטה' נהדר ועם זאת כוריאוגרף, איך נאמר, בעל מגבלות.
לפני שבע שנים הוא הגיע לערב סולו בסוזן דלל כרקדן מבצע בסגנון החוטה, סוגה – שמקורה בריקוד עממי- נבדלת ובעלת ייחוד בתוך שדה המחול הספרדי. היא בנויה על עבודת רגליים זריזה ווירטואוזית ומיוחדת שכוללת אינספור שינויי קצב וכיוון מהירים כבזק, תוך טפיפות רגליים וקפיצות ורטיקליות מרהיבות. ערב הסולו הזה היה בלתי נשכח, אולי משום שלא ראיתי חוטה קודם לכן וזכיתי לראות אמן מחול מבריק. אפילו מהפנט.
בפעם השנייה, לפני ארבע שנים, הוא הוזמן לקחת חלק במסגרת ת'א דאנס, כמו גם הפעם, ואז בא עם מופע של מחול תיאטרלי גדוש בצבע ופאתוס וכמעט לא הרבה מלבדם. הרושם השני כמעט מחק את הקרדיט הראשוני.
הפעם, הבנתי שהוא מגיע עם ארבע רקדניות, עוד רקדן ולהקה מוסיקלית מרובת כלים. בתמונות ובסרטון המצורף הקצר שנשלח, התחלתי לדאוג. זה היה נראה כמו מופע קלישאי שעשוי להיות מיועד לפסטיבל כרמיאל בשנה מעוברת.
ואז התחיל מופע שובה לב, שנקרא 'מדיטרניאו', דהיינו, 'הים התיכון'. מקסים, מבריק, נאיבי, אבל גם מצחיק לעתים בטווסיות ללא צנזורה של בראנה. הקומפוזיציות הכוריאוגרפיות היו הכי הכי בסיסיות שיש, ובאמת זכרו של 'פסטיבל כרמיאל' עלה והעכיר, אך חינן יוצא הדופן של ארבע הבנות, רמת הדיוק וההקפדה, הזרועות והצוואר האציליים וטפיפות הרגליים הזריזות, הפכו את כל השאר לפחות ופחות רלוונטיים. הן היו מקסימות והפליאו לבצע את המקצבים הזריזים והקפיצות הקטנות המהירות, שגרמו להן להראות כמפרשיות משייטות ברוח, באלגנטיות וללא מאמץ.
לא האמנתי שבסופו של דבר הבנות יתנו קונטרה בעל משקל משלהן ושנוכחותן לא תהיה דקורטיבית בלבד.
ואנחל בראנה? בא והלך והחליף תלבושות על ימין ועל שמאל אבל בכולן, כמעט, עשה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – אולי לא טוב כמו שהיה לפני שבע שנים, אבל עדיין, מה יש לומר. לראות אותו קופץ מהמקום תוך טוויסט אגן בדאבל טייק?! משהו מיוחד. הבחור הוא נסיך בתחומו וכך הוא תופס את עצמו. רואים את ההבדל בינו לבין הבחור הצעיר שהתלווה לבנות במספר קטעים, שיש לו דרך מאד ארוכה לפניו ואולי מעולם לא יהיה בעל כל היכולות שבראנה כבר שכח.
אבל חלק גדול ואפילו גדול מאד יש לייחס לבחירות המוסיקליות. נושא המופע אפשר לנגנים ולזמרת הנהדרת, מריה מזוטה, לבצע עיבודים מאד מוצלחים לשורה של שירים ממדינות שלחופי הים התיכון. אם כי השיר הראשון הזכיר לי מוסיקה הודית, יכול להיות שהוא בא ממקום אחר, אולי טורקיה, היו שירים בערבית, איטלקית עתיקה, אירלנד, ספרד ועוד. אגב, השיר בטורקית הניב מחול סופי כמעט כלשונו והוכיח שבראנה יכול להסתחרר בחן ועל נקודה אחת מבלי לשייט. הוא גם היה לבוש בלבן שהלם את מעמדו.
הקהל אמר את דברו בקריאות התלהבות ומחיאות כפיים סוערות. ברור שהיו הדרנים, הרי במחול ספרדי עסקינן.