Montpellier Dance festival 2011, Behind the Screen, Chapter 3

פסטיבל מונפלייה 2011,: פרק 3 – מאחורי הקלעים

צילום: Oracle by Meryl Tankard באדיבות הפסטיבל

אורה ברפמן

'העונה הישראלית' במונפלייה הייתה מהלך יוצא דופן ומאד לא אופייני לפסטיבל מונפלייה שעד עתה התרחק ממהדורות סביב נושא גיאוגרפי במובהק. מסגרת זו אפיינה דווקא את הביאנלה למחול בליון,  בניהולו של גי דארמה. דארמה, שפרש השנה סופית  מניהול הביאנלה בליון, הרבה לערוך מהדורות סביב מכנה משותף גיאוגרפי כמו 'אגן הים התיכון', 'דרך המשי' או 'עונה ברזילאית'.  לנו זכורה במיוחד הביאנלה שהתקיימה תחת הכותרת: 'מדיטרנה' 98, שהוקדשה לאגן הים התיכון ולקחו בה חלק מספר להקות מישראל כמו ניר וליאת, ברק מרשל, בת-שבע ועוד. במקביל השתתפו לא מעט יוצרים צפון אפריקאים, להקה מלבנון, סופים ממצרים, כמה להקות מיוון וכו'. והנה, עם פרישתו מליון ובמקביל, תהליך ריענון המדיניות ארוכת הטווח החדשה בנופלייה, אימץ מונטנרי את הפורמט שמאפשר לו להתנהל בתוך מסגרת נושאית ועם זאת לשמור על חירות אמנותית.

הזמנת קבוצת היוצרים הישראלים דרשה התארגנות גם מצד משרד החוץ, שראה באירוע בעל פרופיל גבוה כמו העונה הזו במונפלייה, מתת משמיים והזדמנות די נדירה להשיג דיווחים חיוביים במדיה הצרפתית והכלל אירופאית. נספח התרבות היושב בפריז, זיו נבו-קולמן (Ziv Nevo-Kulman )התגייס למשימה הוא ראוי לקבל כוכב על הדש.

נבו-קולמן היה אחד הקטליזטורים שהניעו את התהליך. מסתבר שיש לו כישורים דיפלומטיים לא מבוטלים. משרדו מימן 75 כרטיסי טיסה לחברי הלהקות הישראליות המוזמנות, כולל רקדנים וצוותים טכניים. בשלב מוקדם של הדיונים אמר לו מונטנרי כדרכו: תעזרו לנו כמה שתוכלו, מבלי שנקב בסכום. משרד נספח התרבות בפריז אף מימן את בואם של כמה עיתונאים נבחרים וצוות מגזין 'מטרופוליס' של ארטה ל'חשיפה בינלאומית' בישראל. בעקבות זה קיבל המחול הישראלי כיסוי מורחב בפארי מץ' הפופולרי. "יש לנו אינטרס שעיתונים בצרפת יכתבו עלינו" אמר.

ש. ממתי אתם מעורבים בתכנית להביא חטיבה ישראלית למונפלייה.

ת. "היינו שם מהההתחלה. באינתיפדה השנייה היה שבר בין מונטנרי ליאיר ורדי, ב-2001 הוא הפסיק להגיע לארץ. עבדתי אז במשרד קשתו"ם בירושלים (  משרד קשרי תרבות של משרד החוץ) וכל שנה עברנו על רשימת המוזמנים ל'חשיפה בינלאומית' ומונטנרי היה בראש הרשימה. כל שנה שלחנו לו  הזמנה. במשך 10 שנים הוא המשיך לקבל הזמנות אבל לא בא וגם הודיע שאינו מתכוון לבוא.  

בשנת 2008 כשנכנסתי לתפקיד בתקופת 'עופרת יצוקה' כבר בכלל אף אחד לא בא. כשכתב ה'נובל אובזרבטור' כבר הגיע, הוא כתב עלינו כתבה איומה. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. הוא אמר על תל אביב שהיא עיר מעניינת ושראה חיילים על המרפסות אחרי שביצעו פשעי מלחמה. רתחנו. הבאנו מבקר מחול וקבלנו פרשן פוליטי. אותו עיתונאי כתב עכשיו ב'נובל אובזרבטור' כתבה מאד יפה. איש רע. השנה הוא כתב שהמחול הישראלי על המפה וריבוי הלהקות הוא עדות לחופש היצירה.

ב- 2009 פגשתי את מונטנרי והבטחתי שאם יסכים לבוא אני אלווה אותו אישית. הוא הבטיח לבוא ואכן הגיע יחד עם  אנייס איזרין (Agnes Izrine) עורכת ירחון דנסר ( (Danserבפריז ושניהם התרשמו מאד. לקחתי חופש כדי להתלוות אליהם ובביקורו הוא סגר עם להקת בת-שבע על הזמנת 'הורה' ( פסטיבל מונפלייה היה שותף להפקה, א.ב.) ואז החל לדבר על תכנית ל-2011".

ש. אני שומעת שעם כל ההערכה לנהרין להקת 'בת-שבע' לא מוזמנת להופיע באולמות היוקרתיים של פריז כמו שאיו ותיאטר דה לה ויל. כבר עשור וחצי שהם לא מוזמנים לפריז. זה רק מסיבות פוליטיות?

ת. "זו השערה אחת. יש שאמרים שהמנהלת לא אוהבת את העבודות של נהרין בלי קשר לפוליטיקה.  שנית, 'בת שבע' מזוהה עם הטעם  האמנותי של גי דאמה (ליון) ומונטנרי (מונפלייה) ובפריז לא מתרשמים מזה. שלישית, ייתכן ויש פה באמת עניין פוליטי. אין בצרפת חרם תרבותי גלוי כמו שאנחנו מכירים מאנגליה ושוודיה. ממה ששמעתי, מונטנרי ואנייס איזרין (מגזין דנסר) סבורים שיש דברים בגו.

 בפריז יעדיפו להזמין דיסידנטים כמו חופש שכטר שלא מקבלים מימון מהממסד הישראלי.

 במקור הרי מונטנרי התכוון לעשות פסטיבל שבו יופיעו יחד להקות מישראל ומארצות ערב ואני לא התנגדתי.  הוא חשב שיוכל להעזר בקשריה של הכוריאוגרפית מתילד מונייה שידועה באהדתה לפלסטינאים. ( מתילד מונייה מנהלת את המרכז הכוריאוגרפי של מונפלייה).  הערבים סרבו. מספר יוצרים אמרו שאם יהיו ישראלים הם לא יופיעו ועקב כך, הוא פיצל את הרעיון לשתי עונות כשהמחול הישראלי פותח.  בראיון שנתן לירחון המקומי 'גזט', אמר מונטנרי שהיו כמה שייעצו לו לטובתו לא לעשות עונה ישראלית וציין את שמה של מונייה כאחת המתנגדות. היא כתבה בעיתון תגובה נזעמת וטענה שאלה דברי הבל ואמרה כי המרכז שלה פתוח בפני בני כל העמים.

 . .  

[ad]