יאן פאבר (נ. 1958 ) יוצר רב-תחומי, במאי וכוריאוגרף בלגי מהשורה הראשונה, עומד על ספו של בור, אותו, כך זה נראה, כרה במו ידיו.

בחודשי מרץ- אפריל הקרובים, הוא יצטרך להשיב בפני ערכאה משפטית באנטוורפן על שורה של האשמות בנושאי הטרדות מיניות, ביוש ותקיפות מיניות שנמתחו על פני שנים שנעשו כלפי  שורה ארוכה של רקדני ועובדי – Troubleyn – להקתו. עשרים מהם שטחו את טענותיהם בפרוט רב, והפיצו אותם במכתב פתוח שפרסמו כבר ב- 2018 במגזין הפלמי האינטרנטי – Recto/Verso  ובו טענו כי יאן פאבר, מייסד ומנהל הלהקה השליט אוירה מיזוגנית יומיומית שבה השפלה והטרדה היו לחם חוקם והתקיימו בכל חדרי החזרות בבית הלהקה, ומחוצה לו.

המתלוננים האשימו את יאן פאבר בכך שכביכול יצר "סביבת עבודה רעילה".  לטענתם, פאבר השתמש לרעה במעמדו כמנהל הלהקה ובין השאר ניצל את עמדת הכוח שברשותו, כדי לקבל טובות הנאה מיניות שזכו בכותרת המצוטטת מתוך מכתבו של אחד הרקדנים- "אין סקס- אין סולו". והדברים לא הסתיימו רק בזאת.

יאן פאבר, הוא כוריאוגרף ותיק ששמו הולך לפניו כיוצר פורץ דרך שהיה מוערך, אך גם שנוי במחלוקת. מתחילת דרכו הוא נודע כמי שנוקט לא אחת בגישה פרובוקטיבית וויתר על ניסיונות ליצור עבודות חביבות או אנינות טעם. במהלך הקריירה הצליח להכעיס רבים מסיבות שונות אך במיוחד ננזף על ידי הציבור בשל השימוש האלים שלו בבעלי חיים – פעם אחד בהשלכת חתולים מול מצלמה ופעם נוספת בשימוש בגופות חתולים, "שנדרסו" ורק טופלו כדי להראות כפי היו במקור, כך השיב להגנתו-.  כך, או אחרת, פאבר בסס היטב את המוניטין שלו והיה ליוצר מבוקש במיוחד בשורה של פסטיבלים שחיפשו מחול שחותר תחת הגבולות המסורתיים ובקרב קהלים שמצאו עניין במחול מקורי, מאתגר ונועז.  כך הוא המשיך לבדוק את גבולות הזירה ושימר לאורך שנותיו כיוצר את מעמדו כאחד מהיוצרים שמקדמים ומובילים את המוניטין של מחול פורץ דרך שהתפתח במיוחד באירופה המערבית.  

יש לציין, שבמדינה קטנה כמו בלגיה, ישנה שורת כוריאוגרפים מוערכים ששיכים בגדול לאותו דור הכוללים לבד מפאבר את הכוריאוגרף המרתק סידי לארבי צ'רקאווי, אנה תרזה דה קירסמאקר, פרדריק פלמאנד, אלן פלאטל ואחרים.  

מאז פרסומו של המכתב הגלוי המשתרע על פני דפים רבים –שצוטט בתשורת -שבו המתלוננים מפרטים את טענותיהם של חברי הלהקה שחשו נפגעים, החלו להגיע ריקושטים שכבר פגעו בלהקה וביאן פאבר ישירות. היו אולמות תיאטרון שביטלו הזמנת הופעות מתוכננות של להקתו ובמתחם אמנות באנטוורפן הוסר פסל מעשה ידיו שהיה חלק מתצוגת הקבע במקום. למרות זאת, עבודתו בפסטיבל וונציה האחרון התקיימה כסדרה וכן צפויה הופעה ל להקתו להתקיים במסגרת הביאנלה הבאה בתאילנד.  

כעת עומד יאן פאבר בפני חיקור על ידי  "Antwerp's correctional tribunal  " שייערך ב-25 במרץ וב-1 באפריל הקרוב.  לפי הערכות בעיתונות וברשתות, הוא עשוי, אם ימצא אשם, לקבל עונש שעלול להגיע למאסר עד חמש שנים.

בהשערות שפורסמו בתקשורת, הרי בין אם החקירות יעלו הוכחות כי התנהלותו של פאבר  היא ברף הענישה הפלילית על פי חוקי המשפט בבלגיה, קשה יהיה לתאר שפאבר יוכל לבצע קאמבק על הבמות היוקרתיות באירופה ולשמר את יוקרתו הבינלאומית.

בארץ, קיבלנו דוגמא 'לוהטת' ומפוארת של אחת מעבודותיו – 'הר האולימפוס, להלל את פולחן הטרגדיה' – שעלתה בירושלים במסגרת 'פסטיבל ישראל-  2016 ". אחד מעוגניה האטרקטיביים והמאתגרים, הייתה העובדה כי אורך המופע הוא 24 שעות רצופות. זו ההייתה הזמנה לקהל המעודכן תרבותית לא להחמיץ לקבל פסטיבל שלם במחיר של מופע תיאטרון מחול טוטאלי. הובטח לקהל בפרסומים המקדימים עבודה של יוצר נחשק, נועז, עם הרבה ערום וטכסי פולחן פרובוקטיביים, המהדהדים לתמונות נבחרות מתוך אוצר הטרגדיות היווניות.

בין הצופים שגדשו את אולם תיאטרון ירושלים, היו שבאו מצוידים בכריות, תרמוס ואוכל, היו שנשארו באולם לכל אורך המופע. חלק ניכר מהם נראו שרועים, ישנים, על כיסאותיהם של מי שפרשו לישון במיטה זמינה. רובם חזרו למחרת בבוקר להמשך הצפייה. זה היה מופע שנתפס כאירוע-על בעל תהודה בינלאומית. מופע לחזקים.

מבחינת הפסטיבל, הרי זה היה האולימפוס שלהם.

יאן פאבר המשיך ליצור. התסיסה בלהקה העצימה אחרי שורת מופעי 'הר אולימפוס' בו לקחו חלק רקדני הלהקה והצוות סביבם והדגימו כחלק מתפקידם מרכיבי אלימות, מיזוגניה  והתנהלות שייצגה פעילות בעלת קונוטציות מיניות בוטות על הגבול המתנדנד בין פורנוגרפיה לשמה לבין חרות אמנותית.

על פי מה שקרה לכוכבי קולנוע ושועי עולם ששלמו מחיר כבד על התנהלותם בטרם זזה הגבינה, עולה השאלה האם יוכל פאבר להמשיך להעלות עבודות חדשות שלא תושפענה מפגשיו בבית המשפט, בין ימצא אשם ובין אם לא.