הצילומים באדיבות י'חצ בהתאמה.
הקדמה:
השנה התאפיינה בפעילות אינטנסיבית מהרגיל. חלק מרכזי בהתעצמות הפעילות נבעה מריבויים של חללים אלטרנטיביים, פחות פורמליים, שפתחו שעריהם למופעי מחול. בשל השפע, לא הצלחתי לראות את כל העבודות שהוצגו ואני מקווה שאת המוצלחים שבהם אספיק להשלים בשנה הקרובה.
השנה, בלטה מאד השתכללות ההפקה של מרבית העבודות וכן יש עליה בשכלול הכלים הכוריאוגרפים של היוצרים. לא מעט מהם העלו עבודות מעניינות , מבוצעות היטב שגם הצביעו על הרחבת תחומי העניין של היוצר. מאידך ישנה תופעה חוזרת של השפעות הדדיות בשל החיכוך העצום בתוך קהילת המחול, שלא אחת לא מותירה מרחב שקט, אולי זמן ומשאבים כדי לתת גם ליוצרים מוכשרים אפשרות לפתח עבודה יותר אישית ומובחנת ולא רק וריאציה על מה שנחשב נכון ברגע זמן נתון.
בבחירות השנה של 'ריקודיבור' התרכזתי בעיקר בעבודות של יוצרים שחשפו פנים אחרות וגוונים חדשים, בתוך הקו האמנותי שאפיין אותם עד כה.( א.ב.)
להקת השנה- 'להקה הקיבוצית' : 'חלב אם' של רמי באר
- Best Company: KCDC . 'Mother Milk' by Rami Be'er
השנה העלה רמי באר עבודה חדשה מעולה, מרתקת, בשלה ומהודקת, שזכתה לביצוע משובח להפליא של אנסמבל רקדני הלהקה הקיבוצית. אולי הטוב שהיה ללהקה מזה שנים וייתכן שבנקודת הזמן הזו- הם הכי טובים שיש. באמצעות יצירה חזקה ורגישה בעלת רובד אישי.עם זאת, אין בעבודה נרטיב שניתן לתמלול וברור שגם לא מרכיב סנטימנטלי. באר משתמש בתנועה, בקול, במוסיקה ובמיוחד באור ככלי עבודה בלעדיים.
באר הפיק שורה מרשימה ויפהפייה של תת-פרקים בתחושה של דרגת חופש גבוהה מרבות מעבודותיו הקודמות. ניכר בה חירות רבה, יתר חושניות בטוחה בעזרת רקדנים בעלי קול אישי, ייחודי. וכן תזכורות להומור הצונן של באר שהכרנו כבר בעבר.
העבודה 'חלב אם' , מסתמנת כאבן דרך בקריירה הארוכה של באר ותיזכר כאחד משיאיה של רקדני הלהקה הקיבוצית. תשואות לשני כהן, למרטין הראייג ולשאר שבעה עשר הרקדנים הנהדרים, אחד אחד.
======
כוריאוגרפית השנה- יסמין גודר- תנועה פשוטה
Choreographer of the year- Yasmeen Godder: 'Simple Action
יסמין גודר העלתה העונה עבודה מיוחדת ויוצאת דופן שחושפת פנים אחרות שלה. 'פעולה פשוטה' היא עבודה משותפת של שישה רקדנים וקהל שחולק מרחב אינטימי שהוא דרישה מוקדמת להצלחת הפעולה. ברובד הגלוי פונים הרקדנים ומזמנים מישהו מהקהל לעבוד אתו. בלחש הם מנחים אותו לבטוח ברקדן/ית, לא להתנגד לו כשהוא מחבק ותומך בו בזמן שהוא מניח אותו בשקט על הרצפה. במחצית השנייה נבחרי הקהל אוחזים ברקדן/ וחוזרים על הפעולה. עד כאן, פעולת אמון.
ברובד הנסתר, העבודה נסמכת על המזמור הדתי 'סטאבט מאטר' שמעניק לפעולה הפשוטה מערכת שורשים מפושטת שמאפשרת אסוציאציות תרבותיות-חברתיות ושורה של תובנות מורכבות יותר, וזאת דרך נוכחות כמעט סמויה של המזמור באמצעים מוסיקליים ייחודיים ביותר שמעניקה בקול ונגינה תומר דמסקי.
לנוכחות הולכת ומשתכפלת של מעמד ה'פייטה' – ואולי אף ללא אזכורה- יש כוח היפנוטי כביר, ריטואלי.
היכולת לברוא תאטרון כה עמוק, רוחני, הומני ומפעים, העניקה ליצירה איכות סוחפת של פשטות מורכבת באופן נדיר. אולי חד-פעמי.
==========
פרויקט השנה: 'בית שני' של גיא שומרוני ויניב אברהם
Project of the year- 'Secon Home' by Guy Shomroni & Yaniv Abraham
העבודה 'בית שני' עלתה במסגרת 'הרמת מסך'. הצורך לדייק מלווה את העבודה האנושית-אגדתית, המרתקת והמופלאה הזו לכל אורכה.
הביצוע של רייצ'ל אוסבורן, יניב אברהם, ג'אני נותרניקולה וגיא שומרוני, צוות מענג במיוחד.
בתמונה הראשונה מזדחלים החוצה על גחונם הרקדנים ממפתח בית בובות זעיר ועוברים, כמו היצירה עצמה, ממימד חוץ-מציאותי למימד ריאלי וחזרה במסע הזוי שהוא גם כל כך מתקבל על הדעת. 
שומרוני ואברהם פורשים את ההתנהלות הסוריאליסטית-למחצה לסדרת מהלכים ותת-תמונות שמשקפים במקביל את ההתנהלות הגופנית של המשתתפים ואלה מצטברים לאוסף נופי-אווירה שמרבדים את היצירה המקורית הזו. באופן עקבי נשמר אופיו הייחודי של הדי אן איי האמנותי של היוצרים שנוקה מכל שארית של מאמץ והתייפייפות.
העבודה זכתה לביצוע יפהפה ללא רבב של כל המשתתפים, בבואם לברוא ננו-יקום אגדי, אופטימי במובן הילדי, שמענג במעשה האמנותי שלו.
==========
עבודת אנסמבל השנה: 'פולחן האביב' של יוסי ברג ועודד גראף
Rite of Spring by Yossi berg &oded Graf
אי אפשר היה להתעלם מעבודתם החדשה של יוסי ברג ועודד גרף. זו אולי המרשימה בעבודת שני היוצרים שמשתפים פעולה כבר זמן רב. ארבעת רקדני 'פולחן האביב' מסמנים את הכיוון שאליו מתכוונת העבודה, כשעל הבמה מתהווה סידרה של קומפוזיציות מוקפאות, המדמות אנדרטאות גבורה שעליהם גדלנו. אנדרטאות לנופלים שמסמנות ציוני דרך בבניית האתוס הלאומי, כאילו מבקשות לעצור את הזליגה לעבר אומה שבה גוברת המציאות שבה מולך האינדיבידואל מעבר לערכים ואידיאולוגיות.
מחד, הם מפרקים וחושפים משחקי כוח, משחקי מגדר, מאצ'ו על מאצ'ו במבט חד כמו של מנתח מוח. מאידך, כמבלי משים, הם מזככים את שנאמר ומראים את צדו השני של המטבע, את הרוך והחמלה. עבודה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אהבה.
ארבעת המשתתפים עושים עבודה מצוינת ושומרים על אותה רוח שמלווה את היצירות של ברג-גרף שיש בהן משהו משחקי- במובן של משחקי ילדות- ומשהו שמתחזה לתמים, אבל מבפנים הוא יודע לשאוג, בדרכו.
==============
דואט השנה – 'חיתוך דיבור' של נטע וינר וסתיו מרין
Best duet of the year: 'Cut Loose' by Neta Viener
קח גבר, אישה וסכין ויש לך סיפור. לסיפור הזה יש סוף בלי מנצחים, בלי מנוצחים, בלי שנשפכה טיפת דם אבל עם המון שריטות עמוקות, חודרניות. ובמקביל- הרבה רגעים מענגים ומבריקים. נטע וינר איש המילה, מוביל את הדואט- דו-קרב-רב ומתעתע בצופים ולפעמים גם במבצעים.
בתנועה, במלל ושירה דו -לשונית ורב- משמעית, מתקיים קרב מילים מחורז מלא כל טוב. זה קרב גוף בגוף, קרב גבר באשה, קרב לשון חדה בלשון משוננת. האוזן לא רוצה להחמיץ הברקה ורמיזה, העין מנסה לעקוב אחרי כל סיכול פגיעה ובול פגיעה. השניים הפגינו מלחמת שריר בשריר, בתחמון ובקונטרה-תחכום וכל זאת, בלשון חדה כקטאנה. לשון מחורזת רבת רפרנסים מפרקי אבות ועד ציוני דרך בתרבות ומשם לכותרות היום. קללות עסיסיות כלולות במחיר.
משמח לראות ששעשועים הופכים לטכסטים פוליטיים, שמרפררים למציאות ולביצה שבה אנחנו חיים.
עבודה המשולה לרכיבה על רכבת הרים תודעתית מזכה את סתיו מרין ונטע וינר בתואר זה השנה.
=======
הפתעת השנה, ObNob של עמית ירדני.
Surpising Newcomer of the year: Amit Yardeni in ObNob
עבודתו של עמית ירדני, עוררה בי הרבה סקרנות ורצון לראות עוד עבודות משלו בעתיד.
שלשת המשתתפים הבשלים הפגינו נוכחות בימתית בעלת משקל החל מנגה הרמלין שחשפה פנים שלא הכרתי אצלה בעבר וכלה בלוטם רגב ומיכה עמוס שיחד עם הרמלין קרעו את הבמה במינימום מאמץ, אולי משום שממרום גילם, הם יודעים לתת את הכל ולסמוך על שליטה נונשלאנטית שבאה עם הניסיון, שסוברת כי לא בכל רגע חייבים להציף את המנועים.
בתכניה כתוב שמדובר באורחים במסיבה שהם לא ממש רוצים להיות בה. כובעי ליצן שחורים, בלון שחור על מוט ומקטרת שחורה בפיה של הרמלין היו אך סמנים למצב התודעה: יש חובה ויש דרכי מילוט תת- קרקעיים שמאפשרים לבטא את הייאוש והזעם מבלי לגלוש לאופני מבע פשטניים וכאן ירדני מתגלה בכישרונו.
זו הייתה עבודה אינטנסיבית, הדוקה, מאד מענגת ומשעשעת ואינטליגנטית ביותר. וגם קצרה כיאות.
=======