Yasmeen Godder- Singular Sensations ( Akhushiling) June 19

יסמין גודר- אחושילינג Singular Sensations

סוזן דלל, 19 ביוני.

צילום: תמר לם

אורה ברפמן

אין הרבה יוצרים שעבודתם מעוררת סקרנות וציפיות עצומות, משום שמקומה הייחודי על מפת המחול בא לה בזכות. היא אחת מהיוצרים היותר מוערכים בישראל והמוניטין שלה בחו'ל אינו נופל מזה שיש לה בארץ. בחיקה כבר נפלו שבחים עד בלי די, חיבוקים ממסדיים, פרסים למכביר והזמנות לכל פסטיבל בינלאומי בעל שם, כמעט.

[ad]

חלק לא מבוטל מהעניין שעוררו עבודותיה נבע מהעיסוק החתרני בקרביים, בדחפים הרגשיים והייצריים ובביטויים ההבעתיים-הפיזיים שהצטללו בשפת התנועה האישית שלה. בעבודות האחרונות התבססה שפתה סביב כמה מאפיינים בולטים ומשחזרה עליהם ושיחזרה אותם בהקשרים בימתיים שונים, החלה להתעורר השאלה האם גודר כבר גירדה את התחתית, אבל עדיין לא מצאה דרך לצאת משם והאם קרב היום שבו שיכפולם של הביטויים הבימתיים יחל להעיק ולהאפיל על היצירה. במילים אחרות: האם גודר היוצרת כבולה בגודר המייצרת.

לראשונה נתקלתי במושג 'אחושילינג' בהקשר ליצירתה החדשה של גודר, חודשים אחרי שראיתי את השם הלועזי בפרסומי פסטיבל המחול במונפלייה וזה לא מפתיע בהתחשב במרחק הדורי ובשמרנות הלשונית של מכרי. מעודכנים וצעירים ממני הסבירו כי פירושו: סבבה, חבל על הזמן, אחולמאניוקי וכן הלאה. אני מתפעמת מהמילה המבטאת מארז לשוני רב תרבותי ובו זמנית צלילה מבטא את המדרג החברתי של קהל היעד שלה.

עוד יותר מופלא בעיני השם העברי שמיטיב לבטא את משחקי המישלב התרבותי שבא לבטוי בשפה המחולית של גודר שמחפשת דרך לשלב תחושות עמוקות שמתנגשות עם דרישותיו של הפוליטיקלי קורקט, מאתגרות מושגים רווחים של אסתטיקה, מתריסות מול קונוונציות מגדריות ובכלל, משייטות חופשי על פני אי-הסדר שבקאוס ומעמידות פנים שהכל אחושילינג.

בעבודה משתתפים חמישה רקדנים –שותפים ליצירה: ענבל אלוני, שולי אנוש, צוף יצחקי, עילאיה שליט, וערן שני. על דרמטורגיה אחראי איציק ג'ולי, בן זוגה של גודר שעובד אתה מזה שנים.

בתכניה מצאתי כי העבודה "בוחנת את הרצון לגעת בשיאים ובעוצמות תחושתיות במטרה למצוא ריגוש חד-משמעי". וזה ברור. גודר עובדת על חישוף המקומות היותר אפלים בנפש כדי למצוא ולמצות את הריגושים, בדומה לחפירותיה ב"אני רעה, אני", יצירתה הקודמת.

המרכיבים התנועתיים בשתי העבודות ובמידה לא מבוטלת אף באלו שקדמו להן, באים מאותו מקום שבו החפירה פנימה מציפה הרבה יותר חולשות ופחות מדי חמלות, של היחיד עם עצמו, של יחסיו עם האחר.

אחרי הוצאת לשון ופזילה, משיכת הפה בכוח, חשיפת שיניים מאיימת בפה פעור, פרכוסי גוף ספורדיים, עוויתות פנים, נגיסות, ליקוקים, משיכות ומישמושים חסרי סקרנות בינאישית, נשארת תהייה עד כמה שפה אישית כמו של גודר ניתנת לחיקוי על ידי רקדניה הפחות מנוסים, פחות בשלים ופחות מורכבים מבחינת עצמאות אישיותם ועדיין לשמר מידה מהאותנטיות שלה.

גודר בחיפושיה אחר ריגוש מביאה לבמה כמה סצינות מצמררות, דוחות- מושכות בעוצמה לא מבוטלת, מהסוג שבדומה למסע ברכבת-הרים, לא יישכח בנקל.

זה מתחיל ברקדן המקיא צבע ירוק על רעהו היושב ומאחר והוא מפנה זרימת הצבע אל משקפי ידידו, הוא מסמא אותו בכוונת מכוון ולא עובר זמן רב ואחת הרקדניות מקיאה את מאריכי ציפורניה שאותם לעסה קודם.

בהמשך עולה רקדנית לבמה נעולה בסנדלי פלטפורמה מבריקות, לבנות, לבושה בסגנון קאמפי ועליו חזיה עליונה עם שדיים מלאכותיים בכחול עם פטמות כתומות. בקדמת השמלה תלויים בלונים מתנדנדים דמויי אשכים. הרקדנית גוזרת אותם ומאפשרת לצבע לזלוג על ירכיה ומטה. אותה מבצעת גם נועצת בשדיה זוג מספריים גדולות, מסובבת ומלקקת אותם במבט מפתה. לוקח זמן עד שמתברר כי החזיה הכילה זוג תפוזים, והמיץ הניגר מהפצע- מתוק. משחק הפרוורטי הדוחה ומכאיב הוא בה בעת מצחיק ואולי אף מענג. הוא משחרר מתח ומוליד אשמה על הנאה ממצב דמוי-מציאות שכרוך בביזוי הגוף, בהתעללות עצמית, בפרובוקציה שבסיסה בשקר בימתי, כלומר- במניפולציה רגשית של הצופה.

מכניזם דרמטי דומה נמצא בבסיס סצינה נוספת שבה מטיחים עוגת ג'לי אדום בפניו של אחד הרקדנים ומורחים את החומר על ראשו, או רקדן שראשו מכוסה גרב ניילון ושותפתו לעבודה כורכת על ראשו ניילון נצמד. כל אלה באים לגרות את החושים, להציף תגובות רגשיות מורכבות, לתעתע בשדים החבויים בתוככי כל אחד ולהכריח את הצופה להתיחס להתרחשות. אדישות אינה אופציה בעבודות של גודר.

אבל, חשיפה מתמשכת לחומרים חוזרים ונשנים שאינם מפרים ואינם מרווחים דיים, גורמת להפחתת הרגישות כלפיהם. ככל שיתמשכו, כך יתמתן אפקט הרושם העמוק בשלב ההתגלות של פני הצופה – או קרבי הצופה- בראי הבמה. ההשתאות מהמפגש עם החומרים החזקים גם ויזואלית וגם רגשית הולכת ומאבדת מעוצמתה. בסופו של יום, נותרת בצופה מועקה מעקרותה של היצירה על כל רבדיה ומורכבות הבנייתה הפרגמנטית והמשובררת.

[ad]