Jerusalem Ballet- Amor, Suzanne Dellal

Jerusalem Ballet-AMOR (premier), Suzanne Dellal, September 9.

להקת 'בלט ירושלים' העלתה עבודה חדשה על במת סוזן דלל, בלט קומי בשם AMOR, שלושה ימים לפני כניסתו של סגר שני. זו הייתה עבודה ראשונה שאמורה הייתה לסמן חודשים ארוכים שבהם מרבית הזמן אולם סוזן היו סגור לקהל, כפי שנקבעו על ידי הנחיות משרד הבריאות. בכל תקופת הפנדמיה לא ניתן היה לחדש את פתיחת מרבית אולמות המופעים במתכונתם הקודמת בעקבות הקורונה.  

המופע נערך מול עשרות בודדות של מוזמנים, בתקווה שפתיחתו לקהל הרחב  קרובה.

במבט לאחור, ערב זה היה סדק צר בעניבת החנק של עולם התרבות ששב ונסגר וגורלו לאחר כל הטלטלות המרסקות לא ישוער. אי לכך שרר על הערב חוט של חסד.

מול ניהול מדיניות כושל ורשלני של מרבית מישורי חיינו שמביא אותנו לחוות מציאות מטורפת שלא הכרנו בעבר, דווקא הבלט  AMOR  בא לנו בטוב.

נדיה טימופייבה (Nadiya Timofeyeva) כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית של הלהקה בחרה ליצור בלט קומי, סוגה משנית בתחום התיאטרון המוסיקלי שפרחה בעידן הבארוק. המחזה במקור נכתב לקראת מחציתה של המאה ה-17, ומבוסס על ליברית שכתב לופה דה וגה; מחזאי, משורר וסופר ספרדי פורה.

שורשיו הסגנוניים של התיאטרון הקומי, מהדהדים גם את מופעי הקומדיה דל ארטה באיטליה ובמידה מסוימת גם את כמה מהקומדיות של שייקספיר. באותו עידן נפוצו עוד וריאנטים של פרקטיקות תיאטרליות (לדוגמא : מולייר ולולי ( Lully ) וסוגות של מופעים  פופולאריים המבוססים על תיאטרון בשילוב מוסיקה ומחול שזלגו גם לאופרה .

עלילת המחזה AMOR בגרסת בלט ירושלים היא מסובכת ועיקרה אינטראקציות של שמונה צעירים נמרצים המחפשים אהבה ובדרך נקלעים לסיטואציות הנובעות משלל טעויות, איי הבנות, הגורמות מחד לקנאה ומאידך להידוק וביסוס הקשרים ביניהם, כמו בכל קומדיה.

העלילה מתרחשת במדריד שמתוארת כ"בירת האהבה, האינטריגות, משחקי חיזור והרפתקנות". העלילה כוללת הסתעפויות למכביר למרות שמדובר רק בשמונה משתתפים.

טימופייבה נשענת על רוח היצירה של לופה דה וגה שכוללת בתוכה גם השתטויות, שעשועי תעתוע ומחוות פנטומימה ובחוכמה רבה, היא מפתה את הביטוי הבימתי התוכני והחזותי להארג עם  תפיסות גוף ומרכיבים עכשוויים. נדמה כי אלה  מרגישים נוח גם עם שמירה על מידה מבוקרת של הטכניקה המזוהה עם הבלט הקלאסי, שהיא הלחם וחמאה של הלהקה לצד גישושים מובחנים של שפת גוף בת זמננו, רוויה בהומור וחן .

ההלחם בין הקלאסי לעכשווי עובד בגלל שמירת גבולות זהירה. מחד, טימופייבה שומרת בקפדנות  על חוזקת בסיס הטכניקה של הבלט הקלאסי  ומאידך משחררת את החבל בעיקר במחוות ואמצעים חזותיים נלווים שמעניקים משמעות עכשווית ומעודכנת שבאה לביטוי במאפיינים הספציפיים של כל אחת מהדמויות.

ההצלחה של המשחק המשעשע שמתמרן בין מרכיבים מהעבר האופייניים לתקופה, לבין ביטויים מהזמן הנוכחי הם שהעניקו לאופן שבו טימופייבה בנתה את העבודה את הקלילות התיאטרלית הנדרשת, ואת בהירות כוונותיה האמנותיות.

את העבודה מבצעים שמונה רקדנים שמבחינת הכוריאוגרפית הם צוות של סולנים, ופירושו של דבר שהיא בנתה עבודה עם שמונה תפקידים מאתגרים שדורשים מיומנות לא מבוטלת טכנית ואף יותר, מבחינת יכולת הבעה משכנעת.  

את זה הלהקה מבצעת בהצלחה וחן ניכר. גם ברגעים המוקצנים, הדמויות לא עוברות את הגבול לעבר הקריקטורה.

להקת 'בלט ירושלים' היטיבה לצלוח את הדרך ולהגיש בלט קומי עכשווי במיטבו.

גם בעבודת עבר של הלהקה, ראינו ניסיונות ודרכים מגוונות להתמודד בין יצירה עכשווית לבין הבסיס הקלאסי שעליו גאוותה של הלהקה מיום הקמתה. המתח בין זרמים שמרניים שהם חלק אינטגרלי מהבלט הקלאסי לבין תפיסות במה עכשוויות הוא קריטי בניסיון להגיע ליצירה מקורית שלא מוותרת על מידה של רלוונטיות.

להצלחה של חיבור מעניין בין עבר והווה תרמה רבות מעצבת הסט ותלבושות אינה פולונסקי המוכשרת. הסט כלל ארבע יחידות שימושיות המדמות שערים וכן גרם מדרגות. כל הרכיבים מתנייעים בקלות, מגוונים ומשנים את תחושת חלל הבמה. אבל עיצוב התלבושות התעלה, לא פחות.

עם דמיון רב ויצירת טקסטורות מקוריות כמעט כל התלבושות הצליחו לבטא שימוש מודרני ומעניין של מרכיבים האופייניים לעיצוב תלבושות מתקופת הבארוק כפי שאנו מכירים מציורי התקופה, עם מיקוד על אביזרי לבוש משלימים כמו צווארון עגול רב שכבתי או מכנסונים תפוחים קצרים מעל הבגד הבסיסי  וכל זאת ביד קלה ומרמזת בלבד. הבחירות העיצוביות אף הן מעלות חיוך לאור ההקשרים התקופתיים שהם מספקים.

המופע AMOR עשוי היטב ללא יומרה מלחיצה, כך שהמחול מדגיש את מירב יכולותיהם הביצועיים של הרקדנים הן הטכניות והן התיאטרליות ונראה שהביצוע מתאפיין בקלילות ובחינניות, כשהרקדנים מבצעים אתגרים טכניים ללא סימני מאמץ ומשכנעים שהריקוד כאילו נוצר להנאתם, לא פחות משהוא בא להנעים לצופים.

זה היה ערב בהחלט משכנע מסוגו, המתייחס לסוגה ספציפית ולנישה במסגרתה.

דווקא התנאים הלא פורמליים ששררו מלכתחילה באולם שבו נכחו רק מעט מוזמנים, דווקא הורידו ציפיות, במיוחד בעיתוי הנוכחי.

ובכל זאת, היה זה ערב נינוח ומהנה שהותיר אחריו חיוך והיה אולי מבין הערבים היותר מיוחדים של הלהקה.