Yasmin Godder: See Her Change , Suzanne Dellal, April 2013
צילום תמר לם
אורה ברפמן
עבודתה החדשה של יסמין גודר See Her Change שהועלתה לראשונה בסוזן דלל ב-22 לאפריל, היא- למרות ההצעה שפורס שמה- עבודה אופיינית לגודר שמכילה את מרכיבי יצירי כפיה, אבני הבניין של דרכי פעולתה שאנחנו מכירים; היסמכות על הפן התיאטרלי, שימוש בולט באביזרים, החידות שגודר מצפינה בקפלי היצירה והמסרים הסותרים שמעבירים מבצעיה. לקולה של גודר יש מובהקות, סימני היכר בלקסיקון מחוות הגוף ובמקומו מול הקהל ועוד. אין האמור בא להתעלם מהדברים המייחדים עבודה זו, על ההדגשים השונים שבה ועל כך בהמשך.
שלש רקדניות מבצעות על הבמה; גודר, שולי אנוש ודליה חומסקי, שתי רקדניות חזקות שמקבלות קרדיט כמבצעות יוצרות, כנהוג היום. קרדיט זה הכה שורש לאחרונה אצל כוריאוגרפים ישראלים רבים – ולא רק- שמפתחים יצירה באמצעות חומרים שנוצרים בתהליך אימפרוביזציה. אם כי נדמה שהשלוש חולקות נטל דומה, גודר מצטיירת כמי שחצבה את הדרך והשתיים שלצדה הולכות בעקבותיה. אלה שתי השתקפויות של גודר, אם תרצו, כהעתק נאמן למקור בכל ניע ומחווה ובאופני הבעה בסיסיים, אבל לא המקור גופא. אין עורר על מקומה ועל האופן שהיא מושלת בבמה בנוכחותה וברגעי היעדרותה.
לנוכחותה של גודר יש כח ממגנט ומאפיל. אין לזה קשר עם יכולות פיזיות, טכניקה או חן, דברים שנראים בעין, אלא קרינה של אישיותה הבימתית החמקמקה, מלאת הניגודים, החדה, במובן של כוח רצון ואופני חשיבה.
לכל העבודות של גודר, אלה שראיתי ומבחינתי היו יותר שלמות וגם באחרות, יש חותם אישי מובהק שניכר כבר בשלב מוקדם בקריירה שלה וזה דבר ייחודי, יוצר דופן. יש בהם מורכבות, סתירות, הסתרות, סוגי חשיפת דחפים עמוקים, סוג של שיגעון עם הגיון, או אולי אי-היגיון המטופל באופן מודע, בשליטה גמורה, גם במובן של שתלטנות. עם זאת יש בעבודה זו כמו בקודמותיה, מידה רבה של מרווחי נשימה, מארג עם דרגת חופש נדיבה, עם פחות תחושת משטור יחסית, גישה שמאפשרת כניסות, גלישות של מצבים מוקצנים שבאים ללא התראה, סוג של גיג, ונעלמים.
המחול מתחיל כשדמות עם הגב לקהל יושבת מול שולחן הלבשה, למרגלותיה מראה גדולה, ממול ומסביב פרטי לבוש ולא מעט פאות סינתטיות בצבעים זוהרים, אולי שאריות מהצגת ילדים ליצנית לפורים. היא מתחילה למדוד כמה מהן ובהמשך כל השלוש תעסוקנה לא מעט בלחבוש פאות ולהסירן, להחליף גופיות ומכנסיים ובכלל, לשחק הרבה בשיער ברמה פטישיסטית. ישנה סצנה, לדוגמא, שבה גודר מושכת קווצת שיער גדולה משלה ומנסה ללטף/למרוח בה ולכסות פנים של אחת מהשותפות. מחד, זו מחווה אינטימית- שיער לשיער כמקבילה של 'מפה לפה'. מאידך לא ברור לי אם גודר מלטפת או 'מורחת' ומסמנת את פני שותפתה בריח השיער. על פי הבעת פניה, הפירוש השני כנראה קרוב יותר.
גודר נעמדת, מותחת קדימה את שולי הגופייה, משלחת מבט מתריס, חמקני, פתייני קדימה אל הקהל ומבצעת באבחה מהלך זריז של קשירת השול סביב מפתח הגופייה, חושפת לא חושפת עור.
המבט שהישיר לקהל, שבירת הקיר החוצץ הלא נראה, הפיתוי, השפתיים הנפרדות, המשחק בהן, הצעידה העגבנית עם אגן שנשלח קדימה, יותר משהם משדרים מצג של מיניות ישירה, הם מעלים מצג של מחשבה על מיניות עם טוויסט, בדומה לנשיות המוחצנת בהתנהלות של דראג קווין.
זה מסתדר היטב עם ביטויים תנועתיים שמחזקים רובד של מגדריות עמומה שמתיישבת עם לא מעט אופני תעתוע שמאפיינים את התנועה הגודרית על כל האידיוסינקראטיות שלה, כמשחקי חשיפת עור שהוא חוץ ופנים, תוצר קרביים שעבר סינון שכלתני.
העמימות, או הסתירה במסר התנועה בא לביטוי באופן שיסמין בונה רבים ממשפטי התנועה שמכילים ניגוד דמוי חם/קר, או חריף/מתון. לא אחת המשפט מתחיל בסדרת הנעות עניינית, ניטראלית ובהרף עין מתהפכת האווירה, הדינמיות, עוצמה וחדות שאפיינו את המשפט, במהלך תוקפני כמו מכת פטיש, בקפיצת אגרוף ומבט חודר וחד ובעיקר מתריס שאף פעם לא מצטייר כספונטני. כאילו נעשה מהלך הטעייה וגודר מחכה בפינה מאחורי עמוד כדי לצאת עם מנח גוף חדש, הבעה מתחלפת, שהופכים את המשמעות והאווירה על פניהם. לא אחת כדי לחשוף או אולי לשלול אמירה. גודר עובדת על מספר שכבות נושאים, דברים שעל סדר היום הפוליטי מחולי שלה ומגלה לא מעט פנים שונות במהלך הערב, אם כי לא היה מצב שבו הקהל נותר בתחושה שהכול פתור ומובן והתצריף הושלם.
עם זאת, יחסית לקני המידה שהציבה לעצמה בעבר, ניתן לראות בעבודה התמתנות מסוימת, פחות אלימות וכוחניות שמוצגים באופן גראפי. זו עבודה יותר ריקודית מרב הדברים שעשתה גודר, עם הרבה חזרות על מוטיבים ומשפטים ביחד- כן, יש אוניסונו מרענן- שכל השלוש חוזרות אליהם בנסיבות שונות. כאמור, במקום סצנות נחרטות כמו דקירת שדי תפוז במספריים כשבמקום דם נזל מיץ מתוק ( בעבר), הפעם התפשטות והתלבשות – חלקית, לא יותר רחוק מחישוף חריץ הישבן ומעט שדיים- אבל לא רק פיזית, אלא פנימית. אם חלק מהעבודות הקודמות הציעו סחרחרת תודעתית בלונה פרק, הפעם מדובר יותר בפרק השכונתי. מאד יפה.
גודר , כדרכה משחקת בקהל, מתגרה בו, מעוררת, מצחיקה ושנונה. ועדיין מחופשת, מותירה שובל עשן שיוצא מתוך אש גדולה וסעורת דחפים בקרביה.
